דביר רביב, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

סקר ארכיאולוגי במצוקי נחל תקוע על ידי דביר רביב ובועז זיסו

הרעיון לערוך סקר ארכיאולוגי במצוקי נחל תקוע (ואדי חריטון) עלה בעקבות מציאת דיווח בארכיון המרכז לחקר מערות (מלח"ם) על אודות ממצאים רומיים שנמצאו על ידי מטיילים במערת הנר שבגדתו המזרחית של קניון נחל תקוע. נחל זה, המתחתר מדרום-מזרח לבית לחם למרגלות הר הרודיון, מתאפיין בעושר של מערות קרסטיות במצוקיו, ביניהן מערת הגיר הארוכה בישראל (מערת חריטון). מאז המאה ה-19 נחקרו מערות הנחל בידי חוקרי מערות וארכיאולוגיים, שאף ערכו בכמה מהן חפירות. מחקרים אלו הצביעו על פעילות אנושית במערות הנחל מהתקופה הפליאוליתית התחתונה ועד ימינו. אחת התקופות שלא היו מיוצגות בממצאי מערות הנחל עד כה היא התקופה הרומית. אנומליה זו בולטת בשל השימוש הנרחב שעשו תושבי יהודה במערות קרסטיות במהלך מרידותיהם ברומאים (כ'מערות מפלט') ולאור מיקומו של ואדי חריטון בלבה של ארץ יהודה ובסמוך למבצר הרודיון שהיה מוקד לחימה מרכזי ומרכז מינהלי חשוב במהלך שתי המרידות ברומאים. בשנת 2019 ערכו כותבי שורות אלה בשיתוף קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית–בועז לנגפורד ועמוס פרומקין, מיקה אולמן ורועי פורת–סקר במספר מערות הממוקמות במצוקי ואדי חריטון, בגדתו המזרחית. בשתיים מהמערות, מערת הנר ומערת הפטריה, נתגלו ממצאים המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא, לצד ממצאים מתקופות נוספות. בין הממצאים ראויים לציון מטבע סלע בר-כוכבאי מהשנה השלישית למרד, ראש אלה עשוי נחושת מהתקופה הכלקוליתית ושבר ראש פגיון עשוי ברונזה מתקופת הברונזה הביניימית. ממצאי הסקר הנוכחי שופכים אור על תקופות שלא היו מיוצגות עד כה בממצאי ואדי חריטון וביניהם ממצאים בר-כוכבאיים העומדים במוקד מחקר זה.

Academia.edu
ResearchGate

מבית WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: