ראובן פרידמן, אוניברסיטת בר-אילן
הארכיאולוגיה של הגהות: מתקני רחצה יווניים-רומיים בארץ ישראל מהופעתם ועד סוף תקופת התנאים (200 לסה"נ)
עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן
מחקר זה עוסק בהופעתם והתפתחותם של מתקני רחצה יווניים-רומיים בארץ ישראל. המחקר יתמקד בשאלה מתי וכיצד הגיעו מתקני הרחצה היווניים-רומיים לארץ ישראל, מתי אומצו על ידי יהודי ארץ ישראל ומה היתה השפעתם על ארץ ישראל היהודית.
שאלות והשערות המחקר הינם: (i) מתי ואיך הגיעו מתקני הרחצה היווניים לארץ ישראל? הם הובאו לראשונה לארץ ישראל על ידי מהגרים פיניקים ויוונים בתקופה הפרסית; (ii) מתי ואיך נחשפו יהודי ארץ ישראל למתקני הרחצה היווניים? ארץ ישראל היהודית נחשפה לראשונה למתקני הרחצה היווניים במהלך ההתרחבות הטריטוריאלית של החשמונאים; (iii) האם תרבות הרחצה היוונית היתה גורם שהשפיע על הופעת המקוה? אימוץ מתקני הרחצה היווניים על ידי ארץ ישראל היהודית יצר צורך בקביעת הלכות חדשות למתקנים ייחודים להטהרות יהודית כדי להבדיל אותם ממתקני הרחצה היוונים; (iv) האם תושבי ארץ ישראל נחשפו לתרבות הרחצה הרומית עם הופעתה הראשונה בארץ ישראל? למרות שבית המרחץ הרומי הובא על ידי המלך הורדוס במאה הראשונה לפסה"נ, הרחצה בסגנון רומי הייתה אז, ונשארה עד סוף תקופת בית שני, הנאה פרטית של משפחת המלוכה והאליטות העשירות, ולא הגיעה לתודעת העם; (v) מדוע מופיע המקוה כמתקן משולב בבתי המרחץ הרומים בארמונות הורדוס? הורדוס ביקש להמשיך את נוהג השושלת החשמונאית לשלב מתקני טבילה למטרת הטהרות עם אמבטיות רחצה בסגנון יווני, כאחד הסמלים לכך ששלטונו הינו המשך של השלטון החשמונאי; (vi) מתי ואיך נחשפו תושבי ארץ ישראל לתרבות הרחצה הציבורית הרומית? אוכלוסיית ארץ ישראל נחשפה לראשונה לבית המרחץ הרומי בעקבות הנוכחות הרומית הצבאית והאזרחית המוגברת בארץ ישראל לאחר המרד הראשון (70-66 לסה"נ); (vii) מתי הופיעו מתקני רחצה ציבוריים בארץ ישראל? לאחר המרד הראשון ויצירת הביקוש הראשוני למתקני רחצה ציבוריים, החלו יזמים בבניית מתקני רחצה ציבוריים בערי ארץ ישראל בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השניה לסה"נ; ו-(viii) מה היתה יחסה של ארץ ישראל היהודית לתרבות הרחצה היוונית-רומית? יחסה של ארץ ישראל היהודית לתרבות הרחצה היוונית-רומית היה חיובי, אם כי פעילויות מסוימות שהיו נלוות לרחצה לא התקבלו בעין יפה.
המתודולוגיה במחקר זה תכלול (i) מיפוי הממצא הארכיאולוגי של מתקני רחצה יווניים-רומיים בארץ ישראל עד סוף המאה השנייה לספירה (ii) וניתוח הספרות ההלכתית הכתית של תקופת בית שני והספרות ההלכתית של תקופת התנאים והאמוראים כחומרי עזר להבנת החומר והנתונים הארכיאולוגים.
כתובת פניקית הליניסטית חוצה גבולות מודרניים – ראובן פרידמן (עם אבנר אקר)
כיתוב הקדשה על אבן גיר למקדש פניקי (222/221 לפסה"נ), שנמצא בבעלות מוזיאון הלובר ומוצג על ידו, נרכש במקור על ידי המוזיאון בסוף המאה התשע עשרה. הממצא מיוחס על ידי מוזיאון הלובר למעצ'וק, פרבר של צור העתיקה בלבנון המודרנית. מסמכי הארכיון של המוזיאון הלאומי בצרפת והדוחות המקוריים מעידים בבירור כי מקור הממצא הינו בחורבת פי-מצובה אשר בגליל העליון של מדינת ישראל המודרנית, בצד הדרומי של מעבר הרים אסטרטגי עתיק בין עכו לצור. המקור הנכון של הכיתוב הפיניקי מעיד על מערכת של מקדשים פניקיים המשרתים נוסעים בכל צד של המסלול ההררי המסוכן.
© אוגוסט 2019
מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה 