עמוס פרומקין, האוניברסיטה העברית

אטלס מערות: מדבר יהודה וספר המדבר

באטלס נכללות רוב מערות הגיר הגדולות בישראל, וכמה מהמערות שהן בין המעניינות ביותר באזורים הצחיחים בעולם. מערות מדבר יהודה התפרסמו בעולם בעיקר בזכות המגילות שהוטמנו במערות קומראן לפני כ-2,000 שנה. תעודות אלה כוללות, בין השאר, את העותקים הקדומים ביותר של התנ"ך וכן
ספרות עשירה שייסדה תחום מחקרי חדש. מחקרי המלח"ם (המרכז לחקר מערות) בעשרות השנים האחרונות האירו גם צדדים אחרים במערות המדבר. מחקרים אלו נועדו לבחון את המערות עצמן, אגב שימת לב לצורתה של המערה, למבנה הסלע שהיא מורכבת ממנו ולמאפיינים המיוחדים שלה, ובתחילה פנו לתיעוד מדוקדק של המערה על כל החללים שהתפתחו בתוכה.
האטלס מתבסס על סקרים שיטתיים שמטרתם הראשונית היא למפות את המערות ולתארן. בוצעו ותוארו באטלס בקיצור גם מחקרים ייעודיים, שתרמו להעמקת הידע הגאולוגי, הארכיאולוגי והביולוגי. צוות החוקרים, המתמחה במגוון תחומים, עבד בשיתוף פעולה במערות, במעבדה ובהכנת האטלס, במגמה לשלב מידע עדכני בערכי האטלס ובמבואות.
המבואות של האטלס מציגים את התחומים העיקריים שבהם מערות המדבר תורמות לידע הקיים, ומסייעים לקורא להבין מונחים, תופעות, תקופות ותהליכים המוזכרים בערכי האטלס. מילון אלפביתי קצר של מונחים בסוף האטלס מסייע אף הוא בקריאה. המקורות המצוטטים מובילים את המתעניין אל פרסומים נוספים. האטלס מתעד עבודת צוות בת עשרות שנים של מחקר בשדה ובמעבדה במסגרת המלח"ם וגופים נוספים. האטלס מתאים למגוון רב של מתעניינים, מטיילים וחוקרים.
עמוס פרומקין, עורך האטלס, הוא פרופסור מן המנין במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. הקים ומנהל את המרכז לחקר מערות, ופרסם כמאה מאמרים מדעיים ומספר ספרים. כחוקר המערות המוביל בישראל חקר עם שותפיו ותלמידיו היבטים טבעיים וגאוארכאולוגיים של המרחב התת קרקעי, תוך שימוש בשיטות של מדעי הטבע, דוגמת תיארוך רדיומטרי, איזוטופים יציבים וגאומורפולוגיה.

Academia.edu
ResearchGate


מבית WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: