משנת ארץ ישראל של ספראי

המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל-פה "עמוד ברזל – זו משנה" וקשה להפריז בחשיבותה לתולדות ישראל תרבותו ודתו. ההלכה אמנם לא נקבעה רק על בסיס המשנה, אך אי אפשר להבין את בניין ההלכה ללא כיוון והבנה של הבסיס שעליו נוצר בניין ההלכה, וחזון המשנה. 

הרעיון לפרש את המשנה פירוש היסטורי-מדעי חברתי צמח מתוך עשרות שיחות של לימוד במסגרות שונות. חשנו שזהו צורך השעה המתבקש ממצב הלימוד והישגיו. אמנם המשנה נלמדת זה דורות רבים, אך היא נתפשה לרוב כחלק מתוך הגמרא, ונלמדה כאילו הייתה השורה הראשונה של כל סוגיה. דורות רבים עסקו בלימוד תורה שבעל פה, ועליהם נוספו ארבעה או חמישה הדורות האחרונים בהם התגבשה דרך הלימוד של "חכמת ישראל", דרך העיון והמחקר הפילולוגי וההיסטורי, שהציגה כלי עבודה חדשים ושונים. פירוש משנת ארץ ישראל מנסה לחבר את כל דרכי הלימוד לשיטה אחת שתברור את המתבקש להבנת פשט המשנה.

המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל וההתרחשויות בה כדברי הרא"ש ז"ל: "אלא שהמשנה נשנית בארץ ישראל", אבל עם ישראל נעקר משורשיו והתרחק מנופי ארצו. המשנה הפכה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, אך הרקע הריאלי אותו היא משקפת, הפך לשולי, בלתי מוכר ומנוכר. הרקע הריאלי של המשנה הוא הגיאוגרפיה של הארץ, כלי העבודה, המציאות הפוליטית הרקע החברתי ותולדות העם.

בדורנו זכינו לחזור לארץ ולשוב ולהכירה. המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי העמיק והתרחב ובמקביל זכינו לכתבי יד נוספים של המשנה. ואנו נטלנו על עצמנו את המשימה להביא את המשנה מתוך הקשר של הרקע ההיסטורי, החברתי והריאלי של יצירתה. 

ההלכה בת זמננו המריאה כבר מעבר למשנה. הפוסקים של היום אינם מתחילים בבירור המשנה אלא מתחילים ב'קומות' מתקדמות יותר של בירורי פרטים, ועמדות ראשונים לגביהם. עם זאת בעולם הלימוד, המשנה היא עדיין הבסיס לכל היצירות האחרות, וחכמי הדורות ראו עצמם כפרשנים של המשנה. 

הלומד בן זמננו הוא אדם משכיל שלמד הוויות עולם, מכיר מבנים חברתיים, ולעתים גם מודע להשוואות עם עולם משפטי חוץ תלמודי. אנו מציגים בפניו את העולם הקדום את המבנה החברתי, על הנחות היסוד הערכיות שרווחו בחברה היהודית. תוך בירור במה שונה עולם המשנה מהעולם החברתי המקובל בתקופה, ובמה הוא דומה לו. לדוגמא, אם חז"ל מתארים עבודה זרה, נבדוק מהי אותה עבודה זרה ואיך תיארו אותה הנוכרים בספרותם. אם חז"ל קבעו דיני אונאה, ננסה לברר מה היה העולם הכלכלי שלהם, שעליו התבססה אותה הלכה. אם הם קבעו דמי כתובה, מה הייתה המשמעות החברתית של הסכום, מדוע הוא נקבע? ומה האשה שגורשה אמורה הייתה לעשות לאחר גירושיה.

כמו כן עולות בפירושנו שאלות נוספות שהפרשנות המסורתית, בחתירתה לבירור ההלכה, לא ראתה לנכון לעסוק בהן. כך למשל מתי ההלכה משקפת את המציאות (ומה היא) ומתי חכמים רוצים לעצב את החברה היהודית לאור חזונם. האם הם מציגים לעתים הלכה אוטופית שתתממש אולי רק בעוד דורות. כך למשל האם הכלל ש'קרקע אינה נגזלת' הוא מציאות חברתית שחכמים מכירים. או להיפך חזון כיצד ראוי להיות, חזון שהמציאות מכרסמת בו.   

אנו מאמינים שבדרך לימוד זו אנו גם מנגישים את המשנה ללומד המשכיל המודרני, וגם מעמיקים את ההבנה של המשנה, תוך ניצול הישגי המחקר בתחום ההיסטורי, הפילולוגי והארכיאולוגי, וגם בתחום התובנות החברתיות.

בוודאי שאין אפשרות לפרש את המשנה ללא הפירושים המסורתיים התלמודים (הבבלי ועוד יותר הירושלמי), והספרות הפרשנית הענפה. אך לא די בה. הלומד בן זמננו רוצה לא רק להבין את הרעיון ההלכתי אלא גם את המציאות, את הכלים ואת הדוגמאות החברתיות. 

כדי לסבר את האוזן נביא מספר דוגמאות:

א. המשנה הראשונה במסכת ברכות קובעת "מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן" הפרשנות המסורתית התמקדה בשאלה ההלכתית, ממתי צריך לקרוא קריאת שמע, שאלה מעשית שכל יהודי מתחבט, או שעליו להתחבט בה, ערב ערב. פירוש משנת א"י, התמקד בשאלות הרקע הריאלי. מתי אכלו אנשים רגילים את סעודתם, מה היה המיוחד בכוהנים, מה היה מעמדם בחברה? ומה היו נוהגי הטהרה והאכילה המיוחדים להם. כיצד נראה הכפר היהודי לעת ערב, ומה היה תפקידם של הכהנים במארג החברתי. 

השתדלנו לבדוק את השתלשלות ההלכה, ממתי נקבעה קריאת שמע, מה היו סדריה, האם כל הצבור קיים את המצווה ומתי? האם מקובל היה לקרוא קריאת שמע בבית הכנסת או בביתו של היחיד? כידוע דרשו בית שמאי שכל אדם יקרא את "שמע" בערבית בלכתו לישון, ובבוקר בקומו משנתו. אם כן, לשיטתם, קריאת שמע היא תפילת יחיד ואין מקומה בבית הכנסת. מנהגנו לומר קריאת שמע כחלק מהתפילה הציבורית בבית הכנסת הוא מהלכת בית הלל. הפירוש המוצע מברר ממתי התקבלה ההלכה של בית הלל, וכיצד נהגו לפני שנקבעה ההלכה. 

בנוסף לפירוש על אתר, הבאנו בכל מסכת נספחים, חלקם קשורים לרציונל של ההלכה. בין הנושאים בנספחים: לימוד התורה בשדה הפתוח; ל"ט אבות מלאכה; יחסם של חז"ל לתרבות הפנאי היוונית רומית; מידות (ביצה, כזית, סאה); פיקוח נפש; וידוי הכהן הגדול; עברית וארמית בבית המקדש; כפייה לקיום מצוות; תרבות מקומות קודש; המאבק הלאומי על הקרקע; טהרה, מקדש, עלייה לרגל וכלכלה; חכמים בסוד שיח ובשיח עם סוד; תרבות המחלוקת וההכרעה ועוד.

בבירור הטקסט של המשנה הצגנו את כתב יד קופמן שהוא עד הנוסח הטוב ביותר שיש בידנו למשנה, זה כתב יד ששימר רבות ממסורת הנוסח הארץ ישראלי והכתיב המיוחד לארץ. בצידו הצגנו את דפוס נפולי שהוא הדפוס הראשון, כמייצג מסורת הלימוד המסורתית. לא עסקנו בבירור הטקסט לגופו. אנו משוכנעים שיש חשיבות לברור מלא של הטקסט, חשיבות ללימוד הלשון והכתיב, ובעקיפין כמובן גם לברור התוכן. אך אנו צמצמנו את מטרתנו וויתרנו על פן זה, שאותו הותרנו לאנשי מקצוע בתחום חילופי הנוסח.

פירוש משנת ארץ ישראל הוא פריצת דרך בלימוד הטקסט ההלכתי הראשוני שבמשנה. אנשי האקדמיה משועבדים במידה רבה לביקורת הטקסט ובמשך 2-3 דורות האוצר הבלום של היצירה ההלכתית והלימודית התייבש בתוך טבלאות. לומדי התורה בבתי המדרש השונים – התמסרו ללימוד ההלכה במנותק מהידע ההיסטורי, החברתי, הלשוני, הגיאוגרפי שנצבר. מצד אחד אנו שוברים את הפרדיגמות הלימודיות, ולכן דרך הלימוד שלנו קשה לעיכול על ידי כל אחת מאסכולות הלימוד. מצד שני זהו בדיוק חיבור של ההלכה בערש-יצירתה לעולמו של הלומד המודרני. 

משנת ארץ ישראל הוא מפעל חיים של משפחת ספראי של פירוש היסטורי חברתי למשנה. את הפרויקט התחלנו אבי מורי (הרב, פרופ' שמואל ספראי ז"ל) ואנכי. בשלב מסוים הצטרפה אחותי, פרופ' חנה ספראי. בתחילה מכללת ליפשיץ קיבלה על עצמה להוציא את פרויקט לאור. לאחר איחוד המוסד קיבלה על עצמה מכללת הרצוג את המשך הפרויקט ואף את עיבויו בעריכה תלמודית מדעית מוקפדת. שני כרכים יצאו בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. 

לאחר פטירתם של אבי (תשס"ג) ואחותי (תשס"ח) אני ממשיך במיזם, בעזרה מזדמנת של חוקרים נוספים. הפרויקט כולו יכלול 55 כרכים. בשנת תשס"ח התחלנו בהוצאת הכרכים לאור, עד עתה יצאו לאור 23 כרכים הכוללים את סדרים זרעים ומועד, וכן מסכתות כתובות ואבות. כיום בשנת תשע"ט, כתב היד גמור ומוכן, אנו בשלבי העריכה של ששה כרכים נוספים במקביל.  

אנו מעוניינים להעלות במרשתת החל מהשנה הקרובה גרסת ביתא של הפירוש לכל הכרכים.

למהדורה דיגיטלית של סדר טהרות באתר 'כותר' ראו בקישור, כאן.

מבית WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: